פסק-דין בתיק עת"מ 32968-10-11

בעתירה זו מבקש העותר ביטול  החלטת משיב מס' 1 (להלן: " פקיד הרישוי"), לפיה  בוטל רישיונו של העותר להחזיק בכלי ירייה (אקדח), ביטול  החלטת משיבה 2 (להלן: " ועדת הערר"), שדחתה את עררו של העותר, וכן ביטול המלצת המשיבה 3 (להלן: "המשטרה"); בנוסף מבקש העותר להורות למשטרה להשיב את אקדחו, שהפקיד בידיה.

רקע לעתירה 

1.      העותר יליד 1977 תושב כפר כנא, נשוי ואב לשתיים. ביום 05.01.11 השתחרר העותר משירות קבע בצה"ל. 

2.      במהלך שירותו בצה"ל החזיק העותר כלי ירייה שונים. ביום 23.01.11 הגיע שוטר לביתו של העותר עקב קבלת דיווח על אירוע "אלימות במשפחה"; נגד העותר נפתח תיק פ"א (נצרת) 32670/11. השוטר עיכב את העותר ואשתו לחקירה ותפס את נשקו של העותר.

3.      ביום 26.01.11 בוטל רישיונו של העותר לכלי ירייה (להלן: " הרישיון") עקב האירוע מיום 23.01.11.

4.      ביום 27.01.2011 הפקיד העותר את נשקו בתחנת המשטרה. 

5.      ביום 02.02.11 הגיש העותר בקשה לבית משפט השלום בנצרת "להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט- 1969". בית משפט השלום נמנע מלדון בבקשתו של העותר עקב העדר סמכות בציינו, כי ההחלטה המורה על תפיסת נשקו של העותר הינה החלטה מנהלית והדרך להשיג עליה הינה באמצעות הגשת ערר בהתאם לחוק כלי הירייה, התש"ט - 1949 (להלן: " חוק כלי הירייה").   

6.      ביום 24.05.11 הוגשה השגתו של העותר למשרדי פקיד הרישוי לכלי ירייה. השגתו של העותר להשבת רישיונו נדחתה מאחר וחומר החקירה העיד על מסוכנותו של העותר.

7.      תחת הגשת ערר לועדת הערר, הגיש העותר תחילה עתירה לבית משפט זה; משהוגש הערר לאחר מכן, החליטה הועדה לדחות את הערר על רקע עמדתה העדכנית של המשטרה אשר סירבה לחזור בה מהמלצתה לבטל את רישיונו של העותר עקב תיק פ"א 32670/11. הועדה ציינה, כי מחומר החקירה עולה, כי עסקינן בעבירת אלימות במשפחה מתמשכת לרבות איומים בנשק זאת חרף חזרתה של אשת העותר מתלונתה. הועדה סברה, כי אין להשיב לעותר את רישיונו למרות שחומר החקירה בעניינו טרם גובש לכדי הליכים פליליים נגדו. בסופו של יום החליטה הועדה להעניק את הבכורה לאינטרס בדבר שלום הציבור ובטחונו על פני האינטרס האישי של העותר לשאת נשק; משהתקבלה החלטת ועדת הערר כאמור, הגיש ב"כ העותר עתירה מנהלית מתוקנת. 

החלטתה של ועדת הערר היא מושא העתירה שבפני.

טענות העותר

8. החלטת ועדת הערר אינה מבוססת על תשתית ראייתית ראויה; בין בני הזוג התנהל ויכוח מילולי אשר בעטיו זומנה משטרה לביתם של בני הזוג; היה על המשטרה לאמוד על טיב מערכת היחסים בין בני הזוג. העותר ואשתו חיים יחדיו שנים רבות ומעולם לא נפתח נגד מי מבני הזוג תיק פלילי. הויכוח שפרץ בין בני הזוג הינו ויכוח נפוץ ולגיטימי שאין ביסודו אלימות פיזית.

9. דין ביטול רישיון לכלי ירייה אינו כדין מתן רישיון לכלי ירייה, שכן עת עסקינן במתן רישיון די בחשד מבוסס כדי להוות סיבה מספקת לסירוב למתן רישיון,. אולם משעסקינן בביטול רישיון, דרושה זהירות מיוחדת ואין לבטלו על סמך חשד גרידא ומבלי שנפתחה חקירה.

10. לאור עברו הצבאי של העותר, הוא מתפרנס מביצוע עבודות אבטחה שונות. ביטול רישיונו של העותר אינו מאפשר לו להמשיך ולהתפרנס מעבודות האבטחה, וכתוצאה מכך נפגע חופש העיסוק שלו.

11. מאז הויכוח שפרץ בין העותר לאשתו לא זומנה משטרה לביתם, ובני הזוג מנהלים אורח חיים נורמטיבי. 

12. ההליכים שקדמו להתליית רישיונו של העותר וביטולו אינם תקינים. ההחלטה להתלות את רישיונו של העותר התקבלה רק לאחר שבוטל רישיונו. בנוסף, בטרם הותלה רישיונו של העותר לא נאמר לעותר מהם החשדות אשר בעטים מבקשים להתלות את רישיונו (פרט לכך כי קיים חשד לעבירת אלמ"ב), ולעותר לא ניתנה אפשרות להשמיע את טענותיו.

13. הערר על התליית רישיונו של העותר הוגש ביום 15.04.11; מאז הגשת הערר ועד היום טרם הוחלט בעניינו, זאת בניגוד לסעיף 12 (ג1)(3) לחוק כלי הירייה; משנקבע מועד קצוב בחוק למתן החלטה של רשות ציבורית, אי מתן החלטה במועד הקבוע בחוק מהווה התנהלות פגומה ובלתי חוקית.

14. ההחלטה לבטל את רישיונו של העותר מבלי שהתקבלה כל החלטה בהשגתו, פוגעת בזכותו הבסיסית של העותר לפנות לערכאות.

15.  ועדת הערר אינה מהווה חותמת גומי להמלצת המשטרה ופקיד הרישוי.